לבד בטרק/ ענת

טוב נשברתי ... החלטתי לכתוב ...כמעט כמו יום לפני הטרק קצת מלחיץ לשתף בכל החוויות ...לא בטוח שהמילים יתארו את התחושות הרגשות החוויות.. אז כמו שחניק כתבה החלטתי לצאת לטרק לבד..איך שהפקידה במשרד רישום אמרה לנו שזה קשה ולא כדאי מיד החלטתי להרשם... וברגע שעשיתי זאת נבהלתי מה אם יהיה באמת קשה וכולם יהיו צעירים והתיק יהיה כבד והעליות יהיו כמו במונבלאן באיטליה אמא'לה מה עשיתי לעצמי..וכמובן בבוקר שנפגשנו בכניסה לשמורה כל ששת נרשמי הטרק באמת נבהלתי , ארבעה חברה בני 25 כולם מלונדון ובחור שנראה לי צעיר ממני בעשרים שנה שמסתבר שהוא מצרפת ומתמחה בטרקים באלפים ואני שחוגגת השנה חמישים מחליטה לאתגר את עצמי... מה חשבתי לעצמי? אנחנו מתחילים לצעוד ,בהתחלה צועד השומר עם הרובה ובסוף צועד המדריך המתוק סאדיש ... בחור צעיר בן 23 מין מוגלי שכזה ילד גונגל שמקשיב לכל הרעשים והלחשים של הג'וגנל  הולך עם מצ'טה גדולה הופך כל אבן כל עלה מחפש בסבך הולך לאט מעכב את כולם מייד התאהבתי בו... ואכן הוא עשה לנו את כל החוויה הסביר על כל צמח ועץ ראינו עצי קקאו, פלפל, קינמון, פולי קפה פשוט מדהים איך הכל גדל בטבע לקטוף ולטעום. הגונגל משגע קריאות קופים ציפורים פרפרים ומוגלי מספר על כל סוגי הנחשים...מחכה לפגוש את בגירה ואת מלך הקופים ואת שלושת הנשרים.. ואת קה הנחש... מתחילים בטיפוס לא קשה בכלל חצי שעה של עליה תלולה אבל ממש לא נורא .. מוגלי מכין לי מקל מבמבוק והבחור הצרפתי מסביר לי שכדאי לי ללכת יותר לאט...

 מגיעה לסוף העליה יוצאת מעבר לגבול העצים והנוף שנשקף פשוט מקסים מהפנט.. מוגלי מראה לנו במרחק די קרוב ביזונים .. מבחן ראשון אני צריכה פיפי איזה לחץ הבחור האנגלי מדמם מעלוקות שנדבקו לו לרגל .... חושבת לעצמי איך אחשוף את ישבני קרוב לאדמה פחד אלוהים מה עושים ????? נשברת אין ברירה עוברת גם את המבחן הזה... מסתבר שזאת העליה היחידה שאר המסלול בירידה ואחר כך שלוש שעות של הליכה מתונה...מבחינת אמיר זה ממש לא נחשב טרק אמנם18 ק"מ אבל ממש ללא מאמץ. מצטערת שחניק לא באה איתי. מבינה שמה שבאמת אני הכי אוהבת לעשות זה טיולים בטבע.. אני צמודה למוגלי שלי שמוצא סנאי ענק בין העצים ,קופים ציפורים, פרפרים... פתאום הוא מבקש ממני להיות בשקט. רעש חזק מגיע מלמעלה. חשבתי שזה מטוס, פתאום שתי ציפורים ענקיות עפות מלמעלה. הרעש הוא ממשק הכנפיים. מוגלי מסביר לי על הציפור ומספר לי שהיא שותה רק בתקופת המונסונים מכיוון שיש לה מקור ענק היא לא יכולה לשתות. בזמן שיורד גשם היא פשוט פותחת את המקור והגשם נכנס ישירות לפיה.

מגיעים לארוחת צהרים ... הפעם הייתי מאורגנת יותר מהנסיון שצברתי מיום קודם.. לקחתי כף בהשאלה מהמסעדה אתמול בערב ולא נאלצתי לאכול את האורז עם הידיים... משחקת יניב עם הצעירים מנצחת פעמים.... הבחור הצעיר רוצה שאדבר איתו יידיש...פתאום הוא שואל אותי מה זה שמוק בעיברית... נאלצת להסביר... מעדיפה ביידיש
בקיצור, יום מיוחד, מלא חוויות. מוגלי מבקש שתמיד אשמור על אופטימיות ואומר לי שגיל זה רק בראש. כבר מתגעגעת למדריך הפרטי שלי ילד הג'ונגל!