בוקר ראשון במהליפורם
בוקר טוב,
קמנו בבוקר עם חיוך ענק על הפנים
לא יאומן אבל אנחנו בהודו!
אחרי שדיברנו על זה כבר כמה שנים, כשענת תגיע לגיל 50 ניסע להודו, ופתאום זה כאן.
הגענו בבוקר למומבאי אחרי טיסה ארוכה ומתישה, רצנו מהר להספיק לטיסת המשך לצ'נאי שלמזלינו הרב יצאה מאותו טרמינל )חששנו שנצטרך לעבור לשדה תעופה של טיסות פנים), ואז לקחנו מונית (1500 רופי) למהבליפורם . נסיעה של כשעה וחצי שבמהלכה הודו ,כמו הודו, מתקיפה אותנו במראות והקולות מכל הכיוונים. הנהג כמובן אחת לכמה שניות צופר, אם צריך או לא צריך, אלפי טוסטוסים חותכים אותנו כל רגע(לפעמים עם כל המשפחה על הטוסטוס) תלבושות הסארי הצבעוניות, פרות בכל פינה, בקיצור-הודו במיטבה. בסוף הגענו לגסט האוס שהזמנו מראש. לשמחתינו הגסט האוס נקי ונחמד אבל בכל זאת שדרגנו לחדר עם מזגן ומים חמים (1200רופי ללילה). יצאנו לרחוב, הזמנו סים מקומי שיופעל רק ביום שלישי כי מסתבר שיש חג של יומיים.. והלכנו לחוף הים לשבת במסעדה נחמדה. כמעט הלכנו על שרימפס ודגים אבל בסוף החלטנו לא לקפוץ לאקסטרים מיד והלכנו על נודלס ואורז. חזרנו דרך החוף וגילינו שוק נחמד . נחזור אליו מחר. יש כאן פסטיבל ריקודים אז הספקנו לראות הופעה מוזרה של ריקודים מטופשים למדי ואז העיפות הכריעה (בעיקר אותי)וחזרנו לגסט האוס.
אי אפשר לסגור יום בלי צרות הודיות: נכנסתי למקלחת ומסתבר שהזרם של המים בקושי זרזיף. איכשהו מילאתי את הדלי ועשיתי מקלחת בקט, קרה כמובן. ענת קראה לעזרה, מסתבר שא. צריך להדליק דוד למים החמים. ב. המיכל של המים של הגסט האוס התרוקן וצריך לחכות עד שיתמלא... .
אחרי כל הסיפור הצלחנו בכל זאת להתמקם במיטה בשמונה וחצי בערב!
כמה הערות לסיום הפוסט: מסתבר שכמה אותיות במקלדת לא עובדות אז יש לכם כתב חידה לפענח מה כתוב. בינתיים אני מנסה להעלות גם תמונה אבל לא בטוח שאצליח, כמו שאתם יודעים אני מאותגרת טכנולוגית אז נראה. זהו להיום, ענת כבר לבושה ומחכה לי בחוץ אז מספיק.
הצלחתי להעלות תמונה
קמנו בבוקר עם חיוך ענק על הפנים
לא יאומן אבל אנחנו בהודו!
אחרי שדיברנו על זה כבר כמה שנים, כשענת תגיע לגיל 50 ניסע להודו, ופתאום זה כאן.
הגענו בבוקר למומבאי אחרי טיסה ארוכה ומתישה, רצנו מהר להספיק לטיסת המשך לצ'נאי שלמזלינו הרב יצאה מאותו טרמינל )חששנו שנצטרך לעבור לשדה תעופה של טיסות פנים), ואז לקחנו מונית (1500 רופי) למהבליפורם . נסיעה של כשעה וחצי שבמהלכה הודו ,כמו הודו, מתקיפה אותנו במראות והקולות מכל הכיוונים. הנהג כמובן אחת לכמה שניות צופר, אם צריך או לא צריך, אלפי טוסטוסים חותכים אותנו כל רגע(לפעמים עם כל המשפחה על הטוסטוס) תלבושות הסארי הצבעוניות, פרות בכל פינה, בקיצור-הודו במיטבה. בסוף הגענו לגסט האוס שהזמנו מראש. לשמחתינו הגסט האוס נקי ונחמד אבל בכל זאת שדרגנו לחדר עם מזגן ומים חמים (1200רופי ללילה). יצאנו לרחוב, הזמנו סים מקומי שיופעל רק ביום שלישי כי מסתבר שיש חג של יומיים.. והלכנו לחוף הים לשבת במסעדה נחמדה. כמעט הלכנו על שרימפס ודגים אבל בסוף החלטנו לא לקפוץ לאקסטרים מיד והלכנו על נודלס ואורז. חזרנו דרך החוף וגילינו שוק נחמד . נחזור אליו מחר. יש כאן פסטיבל ריקודים אז הספקנו לראות הופעה מוזרה של ריקודים מטופשים למדי ואז העיפות הכריעה (בעיקר אותי)וחזרנו לגסט האוס.
אי אפשר לסגור יום בלי צרות הודיות: נכנסתי למקלחת ומסתבר שהזרם של המים בקושי זרזיף. איכשהו מילאתי את הדלי ועשיתי מקלחת בקט, קרה כמובן. ענת קראה לעזרה, מסתבר שא. צריך להדליק דוד למים החמים. ב. המיכל של המים של הגסט האוס התרוקן וצריך לחכות עד שיתמלא... .
אחרי כל הסיפור הצלחנו בכל זאת להתמקם במיטה בשמונה וחצי בערב!
כמה הערות לסיום הפוסט: מסתבר שכמה אותיות במקלדת לא עובדות אז יש לכם כתב חידה לפענח מה כתוב. בינתיים אני מנסה להעלות גם תמונה אבל לא בטוח שאצליח, כמו שאתם יודעים אני מאותגרת טכנולוגית אז נראה. זהו להיום, ענת כבר לבושה ומחכה לי בחוץ אז מספיק.
הצלחתי להעלות תמונה
נפלא חני. תמשיכי לעדכן. אני מרגיש שאני איתכן ממש
השבמחק