שיט בינלאומי

יום שבת
בבוקר כפי שסיכמנו הבחור בא לקחת אותנו, ואנחנו מגיעות למזח. לאט לאט מתקבצים במקום לפחות 30 תיירים, וכולנו עולים על האוטובוס המשייט מאתמול כדי להגיע לנקודת ההתחלה של השיט. כולנו אוכלים ביחד ארוחת בוקר (אידלי עם רוטב סמבר קצת חריף). יש כאו תיירים מכל העולם: צפון הודו, סין , אוסטרליה, צרפת גרמניה ואפילו מאתיופיה. יש משהו נחמד במפגש הבינלאומי הזה. לאחר ארוחת הבוקר אנחנו מתחלקים לסירות, בין ארבעה לשישה אנשים בסירה.

לכל סירה יש נהג/מלח שנוהג בסירה, לצערנו הנהג  שלנו לא מבין מילה באנגלית, ובערך באותה מידה הוא גם מבין בשיט. אנחנו מסתפקות בנופים ובמראות,

ומנסות להבין לבד את החיים לגדות התעלה.

רוב התעלות מכוסות בשטיח של צמחי מים,

והסירה צריכה לפלס לה שביל ביניהם. אנחנו שישה על הסירה, והנהג מתקשה לפדל ולדחוף את כולנו. אנחנו מציעות לו לרדת מהסירה כדי להקל עליו, אבל הוא ממש נלחץ ולא מסכים. לבסוף הוא יורד ומושך את הסירה עם חבל עד שהוא מצליח להוציא אותה מהסבך... עוצרים למנוחה קלה ליד קיוסק קטן, אני שותה נוזל קוקוס,

ענת אוכלת אננס טרי, וממשיכים בשייט.

 לקראת שלוש מגיעים למסעדה לארוחת צהריים מסורתית על עלה בננה, תה , והולכים לחכות לאוטובוס הצף שיחזיר אותנו לאלפי.
לאחר התרעננות בחדר אנחנו הולכות לאכול במסעדה במרכז, הפעם הלכנו על חביתה וסלט, היה כייף אחרי כל האורז שכבר סתם לנו את המעיים...
אני מתעקשת לעשות גם שיט של קיאקים, נמאס לי שמפדלים בשבילי, ואנחנו מסכמות על שיט בקיאקים עם הזריחה, למרות מחאותיה של ענת על הקימה המוקדמת. נתראה בשש בבוקר!